ציורי תלת מימד

עוד בימי יוון הקלאסית הציור נתפס כחיקוי של המציאות, ואמנים ניסו לפתח טכניקות ודרכים לייצג באופן מהימן את האובייקטים אותם ראו. ביצירות מסויימות מאותה העת אפילו ניתן לראות נסיונות ראשונים של יצירת אפקט תלת מימדי, אולם בתקופות מאוחרות יותר אנו רואים התמקדות בעיקר בתיאורים שטוחים ודו-מימדיים. תקופת הרנסנס החזירה לשיח האמנותי את החיפוש אחר עומק, נפח ופרספקטיבה, וגדולי אמני התקופה עסקו בניסיון לייצג אלמנטים תלת מימדיים על גבי משטחי ציור בדו מימד. המצאת הצילום במאה ה-19, נתפסה בתחילה כפוטנציאל לשכלול אפקט הייצוג בתלת מימד, אולם רק בשלושת העשורים האחרונים אנו רואים נוכחות הולכת וגובר של תלת מימד בסרטים - ובחודשים האחרונים גם בתמונות סטילס. 

היכולת לייצר ציור תלת מימדי תלויה במידה רבה בטכניקה ומיומנות של האמן היוצר. אמנים המתמחים בציורי תלת מימד מסוגלים לייצר אשליה אמינה מאוד, וליישם אותה גם באופנים בלתי שגרתיים - כמו למשל ציורים על גבי קירות, תקרות או רצפות, וציורים במרחב הציבורי. אמני רחוב רבים משתמשים באפקט תלת מימד על מנת ליצור עבודות בעלות נוכחות שימשכו את תשומת לב העוברים ושבים. שימוש נפוץ בציורי תלת מימד הוא כדקורציה לעסקים או בבתים פרטיים, כאשר הציור יכול 'להרחיב' את שטח החלל בצורה אמנותית, יצירתית ומלאת דמיון.

נסיונות לתאר תלת מימד מרחבי בציור קיר של אמן הרנסנס Masaccio בכנסיית Brancacci בפירנצה, איטליה

מה הוא ציור תלת ממד?
ציור תלת ממד נקרא למעשה ציור אנמורפי. אנמורפוזה היא הטכניקה המשמשת לעיוות תמונה בצורה כזו שמנקודת מבט נראית נכונה. בדרך כלל צופה מסתכל על ציור באופן חזיתי, אך ציור תלת ממד מצויר לרוב על רצפה או על קיר ועל הצופה להסתכל עליו מזווית מסוימת, כך שהחלק העליון של הדימוי רחוק יותר מהתחתון. 
בתחילת המאה ה -15 המוצאה הפרספקטיבה באיטליה בכדי לתת לדימויים תחושה מציאותית יותר. החידוש העיקרי ברעיון זה היה שהאופק נמצא תמיד בגובה העיניים מהצופה, וכי על קו האופק קיימת נקודת ההעלמות (vanishing point). פרספקטיבה באמנות החזותית היא ייצוג משוער, בדרך כלל על משטח שטוח, של דימוי כפי שהיא נראית על ידי העין. שני המאפיינים האופייניים ביותר של הפרספקטיבה הם כי אובייקטים נראים קטנים ככל שהמרחק שלהם מן הצופה גדל, וכי ממדי האובייקט לאורך קו האופק נראים קצרים יותר ממידותיו מעבר אותו קו.

ציור תלת מימדי בנמל התעופה בן גוריון, אנה קוגן

כיום ציורי הקיר הרנסנסיים עברו טרנספורמציה והפכו לציורי קיר תלת ממדיים, כחלק מאמנות הרחוב הצומחת. אמנות רחוב תלת מימד (הידועה גם כאמנות מדרכה תלת-ממדית) היא סוג של גרפיקה שצוירה בדרך מסוימת שיוצרת אשליה אופטית. צפייה ביצירה תלת-ממדית מנקודת מבט אחת יוצרת אשליה של עומק או גובה וכאשר נצפית מן הזווית הלא נכונה, נראית מוטה או משופעת. הסיבה לפופולריות של אמנות הרחוב התלת-ממדית היא לא רק בשל הויזואליות המרהיבה שלה, אלא היא גם מסבה הנאה והינה אינטראקטיבית. אותו רגע, כאשר הפרספקטיבה, הקווים וההצללות נפגשים יחד, הופך לקסם. לכן, לא מפתיע כי ערים רבות בכל העולם החליטו לקשט את מדרכותיהן או קירות בנייניהן ביצירות אמנות שכאלו.