רפי לביא | Raffi Lavie
(23 בפברואר 1937 - 7 במאי 2007)
אמן, מורה לאמנות, מבקר תקליטורים של מוזיקה קלאסית ומבקר אמנות במקומון "העיר". לביא נולד בישראל, ובצעירותו למד ניצוח וקומפוזיציה מתוך אמונה שיהיה מוזיקאי. במסגרת לאחר שהשתתף בחוג אמנות של חיים גמזו האוניברסיטה העממית בתל אביב, מצא עצמו בעולם האמנות הפלסטית. עם שחרורו מהצבא החל ללמוד אצל הצייר הייקה לודויג מוס, ובאותה עת גם הושפע מהצייר אהרון כהנא, שהיה ידיד משפחתו. לאחר כשנתיים של לימודים במסגרת זו החל ללמוד במדרשה לאמנות. למרות לימודים אלו, הגדיר עצמו כאוטודידקט.
לביא החל להציג את יצירותיו בראשית שנות השישים, כשהוא פועל בסגנון שמעיד על זיקה לאמנות של אריה ארוך ואביבה אורי, ויוצר עבודות המבוססות על שרבוטים ספונטאניים. האמן קוסו אלול סייע ללביא בארגון תערוכותיו הראשונות, כאשר את התערוכה הראשונה הציג לביא בגלריה כ"ץ בתל אביב, ואחד מהציורים שהציג שם אף נרכש על ידי מוזיאון בצלאל בירושלים ביוזמת האוצר. לביא הוזמן להציג במסגרת התערוכות של קבוצת "אופקים חדשים", אך יצירתו מראשיתה קראה תיגר על הליריות המעודנת של אמני הקבוצה.
בשנת 1965 החל לביא לעבוד כמורה במדרשה למורים לאמנות, ובמשך 35 השנים בהן לימד שם התבלט ונהיה אחד מהמשפיעים העיקריים על דור שלם של אמנים צעירים. בין תלמידיו היו האמנים יאיר גרבוז, דגנית ברסט, מיכל נאמן, תמר גטר ועוד. בשנת 1966 ייסד לביא את קבוצת "עשר פלוס", קבוצת אמנים שדגלה באמנות אוונגרדית וארגנה תערוכות שונות ששיקפו את הרצון לשבירת שגרה אמנותית. באותה עת התנסה לביא ביצירת סרטים נסיוניים באמצעות מסרטת 8 מ"מ, בסגנון שכינה "אבסטרקט לירי-קינטי", וחקר באמצעותו את היחס שבין הדימוי לפענוחו, באופן דומה לאמנות המושגית.
בהמשך שנות השישים הופיעו בציוריו של לביא דימויים השאולים מעולם ציורי הילדים, הגרפיטי והקומיקס, ולקראת סוף העשור הופיעו בציוריו הדבקות של צילומים, רפרודוקציות וכרזות. יצירותיו הציגו בעת ובעונה אחת רמות שונות של אסתטיקה, ושילבו בין קיטש, גרפיקה, רטוריקה חזותי פוליטית ורישום חופשי וילדותי, במטרה להפוך את הבנאלי והסתמי לאמנותי. בתערוכה במוזיאון תל אביב שניסחה את סגנון "דלות החומר" באמנות הישראלית, לפי סומן כמודל העיקרי של הסגנון.
בשנת 1978 זכה לביא בפרס דיזנגוף לאמנות הציור והפיסול. ב-1999, עם פרישתו לגמלאות מהוראה במדרשה, כתב העת "המדרשה" הוציא גיליון שהוקדש לכבודו, בהשתתפות אמנים ואנשי תרבות רבים. ב-2002 נערכה במוזיאון ישראל תערוכת רטרוספקטיבה ליצירתו של לביא. לביא החזיק גם אוסף אמנות ישראלית עשיר, אותו תרם למשכן לאמנות בעין חרוד.