נפתלי בזם | Naftali Bezem
(27 בנובמבר 1924 – 2 באוקטובר 2018)
צייר, מאייר ופסל ישראלי, יליד גרמניה. בזם עלה לארץ ישראל במסגרת עליית הנוער בשנת 1939, לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, בעוד שהוריו שנשארו מאחור נספו באושוויץ. מכיוון שבעליית הנוער התעקשו שירכש מקצוע, הוא למד פקידות בבית הספר התיכוני למסחר. לבסוף, לאחר שגם לא הצליח להתגייס לצבא הבריטי בשל מראהו הילדותי, שוכנעו בעליית הנוער שיתחיל ללמוד אמנות בבצלאל.
לאחר סיום לימודיו בבצלאל, בזם עבר לפריז ובמשך מספר שנים המשיך ללמוד אמנות בעיר. עם שובו לישראל, החל ליצור בארץ ולהציג את יצירותיו. ברבים מציוריו התייחס לנושאים הקשורים לציונות ולתקומת העם היהודי בארץ ישראל, התמקד בטראומות אישיות ולאומיות ובפרט עסק רבות בתקופת השואה. בשנות ה-50 פעל בזם כחלק מתנועת "אופקים חדשים", שדגלה בסגנון המופשט ובחיבור לאמנות בינלאומית, אך בהמשך פרש מהתנועה בגלל חילוקי דעות אמנותיים.
יצירותיו של בזם הוצגו בתערוכות רבות במוזיאונים, כאשר בין היתר הציג בביאנלה בוונציה, בסאו פאולו, במונטריאול, במוזיאון תל אביב ובמוזיאון ישראל. בין עבודותיו המשמעויות הן תבליט הכניסה לאתר ההנצחה יד ושם בירושלים, וציור התקרה במשכן הנשיא. ב-1957 זכה בפרס דיזנגוף לציור על ציורו "בחצר הבית השלישי", ובשנת 1975 זכה בפרס ראשון בתערוכת "הים" בחיפה (יחד עם פאול פוקס).