זוהר ברוריה ברנדס | Zohar bruria Brandes

ברנדס יוצרת עבודות מופשטות ופיגורטיביות בקנה מידה גדול, על גבי בד לא מעובד ולא ממוסגר, כאשר היא עושה שימוש גס ופראי גם במשטחי צבע שלה באופן המתכתב עם הציור אמריקאי המופשט של אמצע המאה העשרים. הבחירה בבד, גסות הצבע ומשיכות המכחול האקספרסיביות שלה, מאפשרים לברנדס לחזור לגולמיות הסיטואציות שהיא מתארת, ובאמצעותם היא מערערת על 'חוקי הציור' באותו האופן שבו היא מערערת על סכמות חברתיות ביחס לנשים, נשיות, מגדר וגופניות. ערעור ה'חוקים' הן באופן פיסי - בחומרי יצירתו של הציור, והן מבחינת הנרטיבים המועלים בו, מאפשרים לה לבטא את הכאוס והמלחמה הפנימית הבלתי פוסקת אל מול המבט החיצוני.

העבודות של ברנדס משחקות במרחב הבד ונעות בין הפשטה, השטחה ועומק, כאשר היא משתמשת בחוקי הציור הקלאסי, ובו בזמן מורדת בהם ומתכתבת עם גישת ה-"ציור רע" (Bad painting). ברנדס מושפעת מהזרם הסוריאליסטי, ועל הניסיון של אמניו לחקור את נבכי הנפש וסטיותיה. גם היא, מנסה בעבודותיה לבחון באופן פילוסופי את נפש האדם והתת מודע, ולהעלות שאלות ופרשנויות אישיות בנושאים אלו. השפעה אחרת על יצירתה היא פוסטרים של "bloodywood" - סרטים מגאנה שבאפריקה משנות ה-80, אשר מציגים תקצירי סרטים באופן גרוטסקי, ועוררו את ברנדס למחשבה על האופן שבו היא מבקשת לייצר תיעוד של אירוע. 

ברנדס הציגה בתערוכת הבוגרים של המדרשה (2014), וכן היתה מועמדת לפרס על עבודתה "דרייב-אין". בשנת 2018 השתתפה בתערוכה קבוצתית בחלל 'קן הקוקייה' ביפו.