אביבית בלס ברנס | Avivit Ballas Baranes

אביבית בלס ברנס 

אמנית רב-תחומית ילידת 1960, בוגרת של המדרשה לאמנות, אשר חיה ויוצרת בקיבוץ רגבים ובתל אביב. היא בעלת תואר שני באמנות מאוניברסיטת פריז VIII, כאשר במשך כשני עשורים (1985-2005) חיה ויצרה בפריז. במהלך תקופה זו התמחתה בהדפס ליטוגרפיה באטלייה של אברהם חדד, ב-Beaux Arts, וכן זכתה בפרס ויצ"ו לאמן צעיר (1990), וזכתה במענק לאמן מצטיין מטעם המשרד לקליטת עלייה - מחלקה לאמנים וספורטאים (2005). עד כה הציגה כ-70 תערוכות במוזיאונים ובגלריות בארץ ובחו"ל, ביניהן תערוכות קבוצתיות בבית הנבחרים בפריז (1993), גלריה רידרסוויק בסטוקהולם (1994,1995), גלריה סותביס בלונדון (2004), מוזיאון וילפריד (2013), המשכן לאמנות עין חרוד (2016) ומוזיאון מאנה-כץ (2017). כמו כן הציגה תערוכות יחיד במוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית (1994), אספאס אייפל ברנלי בפריז (1995, 1998), גלריה משרד (2009, 2011), גלריה White Elephant בפריז (2002, 2003), מוזיאון תל אביב לאמנות (2010) ועוד. עבודותיה נמצאות באוספים פרטיים וציבוריים באירופה, אוסטרליה, ארצות הברית, קנדה וישראל. בנוסף לכך, היא מרצה במכללה האקדמית לחברה ואמנויות - ASA בנתניה.

בלס ברנס עובדת במגוון מדיומים, ויוצרת עבודות ציור, רישום, צילום, קולאז', מיצב וכתיבה. נקודת המוצא לכל עבודה היא ברעיון עצמו, אשר האמנית מתרגמת לכדי המחשה ויזואלית באמצעות המדיה המתאימה. גוף העבודה הכולל שלה בנוי מסדרות שונות אשר כל אחת מהן מטפלת ברעיון מסויים, ומבטאת אותו באמצעות הדימויים החזותיים והמילוליים המאפיינים אותו. מרבית הדימויים בעבודותיה של בלס ברנס לקוחים מתחומי הטבע, המדעים, הספרות ותולדות האמנות, כאשר היא מקפידה להמחיש אותם בצורה הסמלית ביותר - ובכך לבטא את היותם דימויים רעיוניים שנטבעו בצורה ובחומר. מרבית מהנושאים המעסיקים אותה קשורים במצבים גבוליים ואמביוונלטיים, אשר מוצאים את ביטויים בדימויים דוגמת גשרים, שברים, סורגים, סדקים, מכתשים ומפות גיאוגרפיות. דימויים אלו מתקשרים גם לסוגיית המקום כמרחב פיזי ומטאפורי, נושא אשר מעסיק את האמנית. כמו כן, האמנית נוטה לבחון בעבודותיה את הקשרים שבין מאגרי מידע שונים ובין המורשת האמנותית, וכן מושגים כמו שפה ושייכות תרבותית. 

כאמור, בלס ברנס יוצרת גם במדיום הכתיבה, אשר בעל חשיבות רבה עבורה ועבור מכלול יצירתה. היא כותבת סיפורים ושירים, אשר חלקם פורסמו בעיתון 'דבר', 'עיתון 77' ובקטלוגים שונים, וחלקם שלובים בתוך העבודות הפלסטיות עצמן. לעתים העבודה נוצרת באופן המאפשר לקרוא את הטקסט ולהבין את תכניו, ואילו לעיתים הוא מוצג ככתב משורבט בחופשיות, אשר נוכח בעבודה בעיקר כדימוי חזותי-רישומי. באופן זה, הכתב נתפס כמסמן המייצג את העולם הטקסטואלי כולו, ומציע מהלך קריאה הנע מן הציור/הרישום/המיצב אל הכתיבה וחזרה, תהליך התבוננות שנע על הציר שבין המוחשי למושגי. 

ניתן לחלק את תקופת יצירתה של בלס ברנס לשתי תקופות: הראשונה, בין השנים 1992-2008, מאופיינת בעבודות חומריות מאוד אך מינימליסטיות בצבען. תרכובות החומר שהרכיבו את העבודות הללו יצרו גוונים בהירים, כך שיצרו מרחבי ציור עוצמתיים אך עדינים, והמחישו רעיונות כגון עומק, ריחוק לעומת קרבה, אור וצל, נפחיות ונוכחות. מ-2008 והלאה הוסיפה האמנית לאותה חומריות בהירה של עבודותיה גם מרקמים וצבעים אקספרסיביים יותר. 

פרטי יצירת קשר:
avivit.ballas@gmail.com
www.avivitballasbaranes.com