קרן פרגו
קרן פרגו הינה אמנית ישראלית אשר חיה ויוצרת בקיבוץ מעין צבי. פרגו עוסקת ברישום על גבי מצעים שונים של רדי מייד: ניירות, חלונות, דלתות ועוד. עבודתה מבוססת על איסוף של חומרים וטיפול מחודש בהם, תוך צירופים חדשים ושונים בין החומרים. פרגו נוהגת לעבוד עם חומרים מודפסים ופועלת מתוך טקסטים שמרגשים אותה, אשר מספקים לה השראה ונקודת מוצא לרישום הדיו שנעשה עליהם.
בשנים האחרונות פרגו מוצאת עיניין בערמות ספרים שהיא מוצאת ברחוב, מחוץ למכילי מחזור או חצרות בתים. בתוך הערמות האלו היא מוצאת סיפורים של משפחות ושל אומה, המסתתרים בתוך הספרים המתפוררים והמצהיבים. פרגו מעניקה לדפי הספרים המתפרקים משמעות חדשה, כאשר אלו הופכים למצע הציורי שלה. על גבי הדפים היא רושמת בעיקר מוטיבים מן הטבע, החי והצומח, כאשר כל דימוי נובע מתוך קשר למצע הטקסטואלי. כך, פרגו יוצרת קשר קונספטואלי ורגשי בין הדימוי ובין המצע.
מרבית הניירות עליהם היא עובדת לקוחים מספרים ישנים מאוד, חלקם מהמאה הקודמת. הספרים העתיקים והשונים מכילים סוגי נייר שונים וטכניקות דפוס שונות. הספרים איתם היא עובדת כתובים בשפה העברית ועוסקים במגוון רחב של נושאים: אטלסים, שירה, אגרונומיה, היסטוריה, ביולוגיה ועוד. הספרים מכילים סיפורים אישיים של משפחות לצד הסיפור של העם היהודי. האמנית לא משתמשת בספרי דת, שכן הציור עליהם אסור ביהדות.
הספרים והחוברות העזובים שהאמנית אוספת הם ספרים עזובים ללא דורש. האמנית רואה באופן עבודתה שליחות, שכן היא לוקחת חומרים וטכניקות שכמעט חדלים מלהתקיים ומחדשת אותם, הופכת אותם לרלוונטיים להיום. בתהליך עבודתה האמנית מתחברת לחומריות הפשוטה, ומוצאת מקלט בתוך העושר האינסופי של דפי הספרים. העושר והמגוון מושכים את פרגו ומובילים אותה לבחירת המוטיב בציור, ובו בזמן הם כשלעצמם משמשים לה כחומר בעבודה.
מכיוון שהטקסט המצוי על גבי הדפים הופך להיות הרקע הממשי והקונספטואלי לדימוי הרישום, למעשה הטקסט, המכיל בתוכו את התרבות, מתעורר לחיים חדשים ומקיים דיאלוג עם הרישום שמעליו. האמנית יוצרת רובד חדש של משמעויות תוך שהיא שומרת על ערך המילים המופיעות על גבי הדפים ומאפשרת להן להמשיך לשאת את ההיסטוריה דרך היצירה. כך, האמנית שואפת להחזיר את הקדושה של ארון הספרים למרכז הבית, הן במובן היהודי והן במובן היומיומי.