אריק רזון | Arik Razon
צייר אוטודידקט אשר חי ויוצר ביישוב הקהילתי שריגים שבעמק האלה. לפני כעשר שנים גילה רזון את כשרון הציור שלו, כאשר נמלא השראה מהנוף של דיונות החול בסיני. הוא החליט לפתח את יכולותיו בצורה מקצועית, ולמד אצל האמן אבי קסוטו בירושלים, כמו גם לקח קורסים אצל גיל צלנר והילה נבו במכון אבני בתל אביב.
רזון יוצר ציורי נוף ודיוקנאות פיגורטיביים בשמן על בד. סגנון הציור שלו נע בין אימפרסיוניסטי לפוסט-אימפרסיוניסטי, כאשר ההתבוננות היא מרכיב משמעותי מאוד, והאובייקט והרקע שהוא מתאר בציוריו כשהאובייקט והרקע נבלעים זה בזה לסירוגין. הוא מושפע מאמנים כגון סזאן, מונה, ואן גוך, טרנר, הופר ועוד רבים וטובים. ניתן לשים לב להשפעות הפוינטליזם על אופן הנחת הצבע על הבד, בייחוד בציורי הנוף, בעוד שהפורטרטים שלו מבטאים גישה ריאליסטית יותר.
השימוש של רזון בצבעי שמן הוא חושני ונפחי מאוד, כאשר פעמים רבות הוא יוצר משטחי צבע כמעט פיסוליים על גבי בד הציור. במובן מסויים, הקנבס משמש לו כמעין פלטה חלופית. הנפחיות שבצבע מאפשרת לו לתאר בעבודותיו גם אלמנטים של תנועה, בין אם מדובר בתיאור דמות או טבע.
סביבתו של רזון, הטבע המופלא של שפלת יהודה, מספקת לו מקור תמידי להשראה ויצירה, כאשר הוא מוקף בגבעות וחורש ים תיכוני, ועשרות אלפי דונמים של ריאה ירוקה. הוא מרבה לשוטט בנוף זה ולהתרשם מצבעיו המרהיבים בעת שקיעה וזריחה, וכן על פני עונות השנה המתחלפות. נוף זה, וכן האור והשפעותיו מרבים להעסיק אותו בציוריו.
בדצמבר 2018 יציג רזון בתערוכה הקבוצתית "כשאמנות נוגעת באמנות" המוקדשת לזמרת אילנית מטעם universal Art Gallery, במתחם התחנה בתל אביב.