ציבי גבע | Tsibi Geva

ציבי גבע | Tsibi Geva
(1951)

אמן ישראלי, חי ויוצר בתל אביב. גבע נולד בקיבוץ עין שמר, לאב אדריכל ואם ציירת. בגיל 16 החל בלימודי אמנות במסגרת מכון אבני, ובין השנים 1976-1979 המשיך ללמוד במסגרת המדרשה לאמנות ברמת השרון אצל רפי לביא. ב-1984 זכה במלגת לימודים מטעם קרן התרבות אמריקה-ישראל, במסגרתה נסע לארצות הברית ללמוד ב"ניו יורק סטודיו סקול" בין השנים 1985-1987.

בעבודותיו, גבע עוסק בעיקר בתכנים, תחושות או רגשות שהם מלנכוליים ברובם, ומחוברים להוויה הפוליטית-חברתית של ישראל. מלנכוליה זו מוצאת את ביטויה בצורות, הדימויים והצבעים ומרקמו הכללי של הציור. רוב ציוריו מציגים פלטת צבעים בסיסית מאוד של שחור, חום וכחול, עם מעט גווני צהוב-כתום. מיעוט הגוונים מדגיש את שילוב הסמלים בציור: גבע משתמש בעבודותיו במוטיבים חוזרים, ויוצר לאורך תקופות זמן ארוכות סדרות בעלות נושא מוגדר. בעבודותיו המוקדמות ציוריו הראו דימויים רבים מפוזרים על פני הבד, אך מאמצע שנות השמונים הוא מתמקד במספר דימויים מצומצם. בין היתר הוא עשה שימוש בסמלים כמו ציפורים, צמחים, חלונות, כאפיות ערביות ושש-בש, לעיתים בשילוב של מילים כתובות. הציורים מציגים מסרים מעודנים ומורכבים, ודורשים מהצופה לפענח אותם ולתת להם פרשנות משלו.

אחיו הבכור של ציבי גבע הוא אביטל גבע, אמן שייצג את ישראל בביאנלה בוונציה בשנת 1993 עם פרויקט "החממה". גם גבע ייצג את ישראל בביאנלה בוונציה (2015) וכן בביאנלה של סאו פאולו בברזיל (1985).

מאז שנת 1989 משמש גבע כפרופסור לאמנות באוניברסיטת חיפה, ומשנת 2011 מכהן כראש תחום אמנות פלסטית במדרשה לאמנות בית ברל.

גבע זכה במספר פרסים על עבודותיו: פרס קולינר לאמן צעיר מטעם מוזיאון ישראל (1985), פרס שרת המדע והאמנויות לאמנות פלסטית (1994), פרס ישראכרט לאמנות מטעם מוזיאון תל אביב לאמנות (1996), פרס סנדברג לאמנות ישראלית מטעם מוזיאון ישראל (1997), פרס ע"ש ז'נט וג'ורג' ג'אפין מטעם קרן התרבות אמריקה-ישראל (2001), פרס מוזיאון חיפה לאמנות ע"ש אפטוביצר (2003), פרס קרן אווה ומנדל פונדיק לאמנות ישראלית מטעם מוזיאון תל אביב לאמנות (2004), פרס מפעל חיים לאמנות ועיצוב מטעם המשרד התרבות והספורט (2010).