יוסל ברגנר | Yosl Bergner
(13 באוקטובר 1920 – 18 בינואר 2017)
מגדולי הציירים הישראלים, ידוע גם כמאייר ספרים, צייר תפאורות ומעצב תלבושות לתיאטרון הישראלי - בעיקר עבור הצגותיו של המחזאי ניסים אלוני. ברגנר נולד בווינה, בן לזמרת ולמשורר, ואחיינו של הסופר הרץ ברגנר. הוא גדל בבית ספרותי בוורשה, והחל ללמוד ציור אצל הצייר הירש אלטמן. בהיותו בן 17 היגר עם אחותו לאוסטרליה, ולמד שם אמנות בבית הספר לאמנות שעל יד הגלריה הלאומית של ויקטוריה במלבורן. לאחר שירותו הצבאי בצבא האוסטרלי הקים ברגנר, יחד עם חברו, קבוצה של ציירים שעסקו בציור ריאליסטי-חברתי.
בשנת 1950 עלה לארץ יחד עם אשתו הציירת אודרי ברגנר. הזוג התיישבו בצפת, ונהיו לאחד הכוחות המשמעותיים באמנות הישראלית. באותה שנה הציג ברגנר את תערוכת היחיד הראשונה שלו בישראל בגלריה לאמנות כ"ץ, ושמונה שנים בלבד לאחר עלייתו, זכה בפרס דיזנגוף לאמנות. בשנת 1957 ברגנר עבר לחיות וליצור בתל אביב. הוא המשיך להציג בתערוכות יחיד רבות בארץ ובעולם, ואף ייצג את ישראל פעמיים בביאנלה של ונציה (1956, 1958) וביריד האמנות הבינלאומי בבאזל ב-1982.
יצירותיו של ברגנר מביעות את הוויתו באמצעות מוטיבים וסימבולים ציוריים-ספרותיים, אשר בתחילה נתפסו כגלותיים. עם השנים המוטיבים הללו נהיו סמלים שכיחים באמנות היודאיקה, וכך סגנונו הציורי של ברגנר החל להיתפס כמייצג ייחודי של הישראליות. הוא הרבה לתאר אירועים שחווה וסיפורים מן העבר ששמע, אשר קשורים בעיקר למציאות הארץ-ישראלית (למשל עולם החלוצים, התיאטרון בשנות השבעים ועוד). בנוסף לציוריו, ברגנר אייר ספרים רבים מהקלאסיקות הספרותיות הישראליות, ובין היתר עיצב תפאורות ותלבושות לתיאטרון.
ברגנר זכה בפרס ישראל לאמנות (1980), ובשנת 2013 קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת חיפה.