אורי ליפשיץ | Uri Lifschitz
(1936 - 28 במאי 2011)
צייר ופסל ישראלי. ליפשיץ נולד וגדל בקיבוץ גבעת השלושה. הוא החל ללמוד אמנות במסגרת המחזור הראשון של סמינר הקיבוצים באורנים, בין היתר אצל מרסל ינקו, אך נהג לא להגיע לשיעורים. בהמשך, הוא השתתף בקורס ציור אצל חיים קיווה בקיבוץ נען, למד טכניקות תחריט אצל טוביה בארי וכן בסדנה של דניאל פרלטה בכפר סאלד. בתחילת דרכו יצר בסגנון מופשט ופרוע, ובהמשך נטה לסגנון מופשט, כאשר יש שראו בו כחניכו של יוסף זריצקי ואסכולת אופקים חדשים. ב-1965 השתייך ליפשיץ למייסדי קבוצת "עשר פלוס", קבוצת אמנים שנחשבו חדשניים ופורצי דרך, כאשר אחד מחבריו לקבוצה היה רפי לביא.
לאורך שנות יצירתו הרבה ליצור עבודות אקספרסיביות בציור ורישום, וכן יצר פסלי ברונזה ותחריטים רבים. הוא הרבה לעסוק בתימות אקטואליות ופוליטיות וכן עשה שימוש בתצלומי עיתונים שתיארו את המתרחש בישראל. כמו כן היה ידוע באמירות חברתיות מעוררות מחלוקת.
בשנות ה-60 ביקר בפריז מספר פעמים, ראשית ל-3 שבועות ובהמשך לכחצי שנה, ובשנות ה-70 נסע ליצור בספרד למשך מספר חודשים בכל פעם. בהמשך דרכו הציג ליפשיץ תערוכות יחיד במוזיאון ישראל ובמוזיאון תל אביב, אולם מאז אמצע שנות ה-70 לא הציג יותר תערוכות יחיד במוזיאונים מרכזיים ולא היה במוקד העשייה האמנותית. עבודותיו עדיין נמצאות באוספי המוזיאונים ובאוספים פרטיים רבים.
עד מותו ב-2011, ליפשיץ זכה במספר פרסים: פרס הצעירים מטעם חוג הידידות של מוזיאון תל-אביב (1965), פרס קולב מטעם מוזיאון תל אביב (1965), פרס קרן ארסמוס (1966), "פרס שאגאל" בסך 4500 דולר שהוענק לו על ידי מארק שאגאל (1966), וכן פרס דיזינגוף מטעם עיריית תל-אביב (1985).